מחלוקת לשם שמיים מאפשרת גילוי המרחב השלם והעמוק ביותר, אך מחלוקת שבנויה על אינטרסים אישיים, תאווה וכבוד אין סופה להתקיים כי אינה אחוזה באמת האלוהית
הרב שלמה לוי
פרשת קורח מבטאת יותר מכל את מושג המחלוקת בעם ישראל. אמנם, למחלוקת ישנם היבטים שונים בלשון המשנה- מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ובלשון חז"ל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים". אם כן, מה מאפיין את המחלוקת שהיא לשם שמיים ואת המחלוקת שאינה לשם שמיים?
בגמרא נאמר: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", שנאמר: "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרא 'בנייך' אלא 'בונייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל". חז"ל מלמדים אותנו במאמר זה שתלמידי חכמים, למרות ריבוי המחלוקות והדיונים בתלמוד ובמדרשים, נקראים "בנאים" והם שמבטאים את השלום בעולם.
השלום נבנה מריבוי הדעות והגוונים אשר מאפשרים למצוא את המרחב הגדול ביותר של המשמעות של מציאות ה' בעולם. המציאות האלוהית הינה רחבה ועמוקה ובאמצעות הפסיפס הרוחני הבא לידי ביטוי בדרשות ובלימודים, אנו מגלים את מרחב החיים הגדול והשלם ביותר, ועל ידי כך בונים את העולם ומאפשרים לכל צבע וקשת בעולם להופיע בתוך המרקם השלם.
תופעה זו אינה באה על חשבון מישהו או צבע אחר, אך היא שמאפשרת לגלות את המרחב השלם והעמוק ביותר, וכך, נבנית מחלוקת לשם שמיים שסופה להתקיים. אך מחלוקת שבנויה על יסוד אינטרסים אישיים וחולשות רגשיות דוגמת קנאה, תאווה וכבוד המוציאים את האדם מן העולם- מחלוקת כזו אין סופה להתקיים כי היא אינה אחוזה באמת האלוהית, אלא בנגיעות האישיות.
לכן, חז"ל מתארים את הבניין השלם בריבוי הדעות המבטא את השלום האמיתי. אם כן, קורח ביטא את המחלוקת הנוגעת בכבוד, תאווה ובקנאה שהוציאו אותו מן העולם ובכך הוא נהפך לסמל למחלוקת שאינה לשם שמיים. זאת בעוד שלימוד דעותיהם והשקפותיהם של חז"ל מהווים את הבניין היציב והאיתן בעולמינו.
השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דווקא ע"י תואר של ריבוי השלום, ריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות שיש בחכמה, ויתבררו איך כולם יש להם מקום כל דבר לפי ערכו מקומו וענינו. ואדרבא, העניינים הנראים כמיותרים או כסותרים, כשמתגלה החכמה האמיתית לכל צדדיה יראו שרק ע"י קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים, וכל הדעות הנראות שונות וכל המקצעות החלוקים, דווקא על ידם יראה אור האמת והצדק, ודעת ד' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת. ע"כ "ת"ח מרבים שלום בעולם", מה שהם מרחיבים, מבארים ומילדים דברי חכמה חדשים בפנים מפנים שונים, שיש בהם ריבוי וחילוק עניינים, בזה הם מרבים שלום, "שנאמר 'וכל בניך למודי ד"", כולם יכירו שכולם, גם ההפכים בדרכיהם ושיטותיהם כפי הנראה, המה כולם למודי ד', בכ"א מהנה יש צד שיתגלה ע"י ידיעת ד' ואור האמת. הבנין נבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם יבנה מצדדים שונים, משיטות שונות, שאלו ואלו דברי אלהים חיים, מדרכי עבודה והדרכה וחינוך שונים, שכל אחת תופסת את מקומה וערכה. והכלל כי אין ראוי לאבד כל כשרון וכל שלימות, כ"א להרחיבו ולמצוא לו מקום, ואם תראה סתירה ממושג למושג, בזה תבנה החכמה ביתה. וצריך לעיין בדברים איך למצא את התוך הפנימי שבמושגים, שבזה יתישרו הדברים ולא יהיו סותרים זא"ז, וריבוי הדיעות שבא ע"י השתנות הנפשות והחינוכים, דוקא הוא הוא המעשיר את החכמה והגורם הרחבתה. שלסוף יובנו כל הדברים כראוי, ויוכר שאי אפשר הי' לבנין השלום שיבנה כ"א ע"י כל אותן ההשפעות שהיו נראות כמנצחות זה את זה.
הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
