מקצת הלכות מעשיות לפורים
(א) נוהגים לתת זכר למחצית השקל מפני שבזמן בית הקודש היה קיים כול אחד מישראל חייב לשקול מחצית השקל בשקל הקודש ולהביאם לבית המקדש כדי שיקבצו ממעות מחצית השקל אלו מראש חודש ניסן והלאה להקריב הקורבנות מתרומה חדשה והיום אין לנו בית מקדש והמנהג לתת לישיבות וכוללים שלומדים תורה
(ב) שיעור היום מחצית השקל דעת הרב יצחק יוסף שליט"א 26 ש"ח והרב אליהו זצל תשעה גרם כסף טהור דעת הרב מזוז 31 ש"ח שזה כולל גם מע"מ
(ג) כיוון שיש מנינים בחצרות צריך להקפיד בתענית אסתר שתחול ביום חמישי שיהיה רוב מניין מתענים כדי להוציא ס"ת ולקרות פרשת ויחל אם אין רוב מתענים לא מוציאים ספר תורה ולא אומר החזן עננו בחזרת הש"ץ ומעלים רק את אלו שצמו אסור לדבר בשעת קריאת המגילה עד לאחר הברכה האחרונה אדם שדיבר בעוד שהחזן ממשיך לקריאתו לא יצא וצריך לחזור ולקרוא מאותו פסוק והלאה
(ה) כיוון שהשנה יד נופל בערב שישי יש שני מנגיח שמובאים להלכה לגבי זמן סעודת פוריםישנם שני אפשרויות לקיים את סעודת פורים יש שנהגו וכך כתבו חכמי המקובלים לעשות את סעודת פורים לפני חצות היום וגומרים מבעוד יום ומתכוננים לשבת ויש שנהגו לעשות פורס מפה ומקדש מתפללים מנחה מוקדמת ומתחילים את הסעודה וממשכים איתה עם סעודת שבת (כסוגיה בפסחים פורס מפה ומקדש) ובאמצע ניגשים להתפלל ערבית וחוזרים לסעודת שבת ומקדשים בלי ברכת בורא פרי הגפן והמוציא רק את נוסח הקידוש שתפילת ערבית לא יוצרת הפסק לגבי שתית היין ואכילה
לגבי ברכת המזון ישנה מחלוקת האם להזכיר על הניסים אחרי שנכנסה שבת יש אומרים לא להזכיר כיוון שמזכירים רצה והחליצנו שלא יהיה תרתי דסתרי רצה מצד אחד שזה יום שבת ועל הניסים שזה פורים למרות שמרן השו"ע פסק שביום רגיל נמשכת סעודת עד אחרי הלילה אומרים על הניסים כל עוד לא התפלל פורים אבל התפלל ערבית לא יגידו על הניסים אלא רצה ומוסיף הפסקי תשובות שאפשר להזכיר ברחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותנו
